קשה להגזים בחשיבות העצומה של "שרשרת הקירור" לאורח החיים המודרני. מספיק שתנסו לדמיין איך היו נראים החיים שלנו, ללא המקרר הביתי. כשמביאים בחשבון את חיוניות המקרר הביתי, מתחילים להבין את התפקיד הדרמטי של הקירור התעשייתי עבור האדם המודרני.
משאב חיוני וייקר ערך
בשנת 1900 חיו בעולם 1.6 מיליארד איש. 120 שנה מאוחר יותר, כבר חצתה אוכלוסיית העולם את קו ה-7.8 מיליארד. הנס הדמוגרפי הזה לא היה קורה בלי רפואה מודרנית ובלי יכולת לשמור מלאים של מזון לתקופות ארוכות. את שני הדברים האלה אי אפשר להשיג ללא קירור.
בפשטות, אם מערכות הקירור התעשייתי היו נעלמות מעולמנו, מהר מאוד היינו גוועים ברעב. אגב, אחד הדברים שמאפיינים מקומות שבהם עדיין אנשים סובלים מרעב זו שרשרת קירור פגומה. שרשרת הקירור מתחילה פעמים רבות כבר בשלב שבו הדג נשלף מהרשת או הפרי נקטף מהעץ.
בספינות המכמורת של ציי הדיג הגדולים שפועלים בים הצפוני או באוקיאנוס ההודי, תמצאו מערכות קירור תעשייתי אליהן מועבר השלל ישירות מהרשת; ואם אתם מחפשים דוגמה מקומית תוכלו לפגוש כזו בבתי אריזה. כך למשל, בית האריזה של בית הערבה שנותן שירות למטעי התמרים בסביבה, כולל מספר חדרי הקפאה גדולים שהם המפתח לשמירה על התוצרת ולעצירת תהליכי הריקבון. בהמשך, הסחורה תשונע באמצעות משאיות קירור (ומטוסי מטען או ספינות עם מתקני קירור) למפעלי המזון (שגם בהם הקירור הוא שחקן ראשי) ובסוף למקררים ולמקפיאים ברשתות הקמעוניות. רק אז, בסוף השרשרת, הם יגיעו למקרר הביתי.
מי שמחפש דוגמה נוספת לחשיבות שרשרת הקירור במארג החיים המודרניים, דוגמה שגם מצביעה על היכולות המתקדמות של מדינת ישראל בתחום, יכול למצוא אותה במבצע החיסונים העולמי נגד וירוס הקורונה.
רבות נכתב על הסיבות לכך שישראל זכתה להיות המדינה הראשונה שקיבלה את החיסון. סיבה אחת, שיחסית הוצנעה בדיון הציבורי, קשורה לתשתיות הקירור בישראל. החיסון של פייזר מבוסס mRNA, שהיא מולקולה מאוד רגישה שמתפרקת מהר בטמפרטורת החדר ולכן יש לשמר את החיסונים בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס, שרוב מתקני הקירור התעשייתיים והרפואיים לא מגיעים אליה. ישראל הייתה אחת המדינות הבודדות שנערכו עם תשתיות קירור מתאימות.
הצד האפל של תעשיית הקירור
כמו בתחומים אחרים, גם לתעשיית הקירור הטכנולוגיה שהצליחה לקדם ולשפר את איכות החיים שלנו, יש תופעות לוואי ואתגרים חדשים. חיוני ככל שיהיה, תהליך הקירור התעשייתי כרוך בפליטת מזהמים ובזבוז אנרגיה שגורמים נזק סביבתי עצום. לתהליכי הקירור תרומה נכבדה לתופעת ההתחממות הגלובלית.
לדוגמא: חלק ניכר מנוזלי הקירור מבוססים על גז הפריאון, כמו למשל R22, שפליטתו פוגעת בשכבת האוזון המגינה עלינו מקרינה חזקה. בעניין זה הבשורות מעודדות, ואכן פותחו תחליפים כמו R507, שאינם פוגעים בשכבת האוזון. מרבית המדינות, כולל סין שהיא יצרנית המזגנים הגדולה בעולם, עברו להשתמש באותם תחליפים ולכן החור שנוצר באוזון נסגר. אבל אליה וקוץ בה. היום כבר ידוע שתחליפים אלו – גזים מסוג HVAC, התגלו כגזי חממה שהשפעתם מכרעת על התחממות הגלובלית. ולכן, לאור גילוי זה, בשנים האחרונות עברו להשתמש בפתרונות מבוססים Co2, אמוניה וגזים חדשים שפותחו לאחרונה.
אתגר נוסף: צמצום צריכת החשמל
נכון להיום, ענף הקירור מתמודד עם שתי חזיתות. הראשונה, פיתוח דור חדש של נוזלי קירור שאינם פוגעים באוזון וגם לא תורמים להתחממות הגלובלית.
החזית השנייה היא להוביל להתייעלות אנרגטית ולצמצם את צריכת החשמל המזהם המבוסס על שריפה של דלקי מאובנים שפולטים גזי חממה לאוויר. בזבוז אנרגיה גורר ייצור יתר של חשמל שגורר יותר פליטות – ותעשיית הקירור היא מ"זוללי האנרגיה" הגדולים. הצפי הוא שמגמה זו תמשך כי הדרישה ליותר שרשראות קירות ויותר מיזוג רק הולכת וגדלה.
על פי הערכות היום יש בעולם 2 מיליארד מזגנים והצפי הוא שבשנת 2050 מספרם יגיע ל-5.5 מיליארד, תהליך שההתחממות רק תורמת לביקוש שלו. גם אם נתעלם מההשלכות על ההתחממות הגלובלית (ושנת 2021 הוכרזה כשנה הכי חמה מאז החלו מדידות טמפרטורות מסודרות בשנת 1880), לא ברור מניין תגיע האנרגיה להתמודד עם התנאים המשתנים.
הטכנולוגיה מתקנת בעיות שהטכנולוגיה יוצרת
איך פותרים את הפלונטר הזה? העולם מאמץ כמה גישות וכולן מפתחות טכנולוגיות חדשות, כדי לפתור בעיות שטכנולוגיה קודמת יצרה.
דרך אחת להתגבר על משבר אנרגיה ולצמצם את הפליטות המזהמות שגורר ייצור עודף של חשמל, היא לפתח טכנולוגיות ומקורות של אנרגיה מתחדשת (המכונה גם אנרגיה ירוקה) שלא פולטת מזהמים.
דרך נוספת היא לפתח טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית – כלומר למנוע בזבוז של אנרגיה. הבשורות הטובות הן שהטכנולוגיות האלו כבר כאן. מדחסים עם וסתי מהירות חכמים, מערכות ממוחשבות לניטור מערך אספקת חשמל, מנועים בעלי ניצולת גבוהה יותר ועוד שלל אמצעים טכנולוגיים שיכולים לחסוך עשרות אחוזים מצריכת החשמל במערכות קירור תעשייתי – ביחס למערכות הקירור המוכרות.
היום אנחנו עדים להגברת המודעות בנושא ויש להניח שבקרוב גם נראה מהלכים תקינה גלובאלית (באופן שמזכיר את המהלך של החלפת הפריאון) שגם יניבו תוצאות בשטח.
מי שמוביל את ההתייעלות האנרגטית בתחום הקירור בישראל היא חברת GVK, שמתכננת ומתקינה מערכות קירור ומיזוג תעשייתיות מכל הסוגים ויודעת גם לשדרג ולייעל מערכות קיימות. זה המקום לציין שהתייעלות אנרגטית אינה מסייעת רק לסביבה ולמאבק בהתחממות הגלובאלית – היא גם צעד כלכלי משתלם ומתבקש. על פי הערכות, באמצעות צמצום צריכת החשמל ואופטימיזציה שלו, חסכה חברת GVK ללקוחותיה עד היום כ-55 מיליון שקל.
